מגילת אסתר, שתוכנה נס פורים, אם כי למעשה לא מתרחש בה שום דבר ניסי שהוא מחוץ לגדר הטבע, והכל בו מגדר הטבע, מגילה זו היתה לאחת המחובבות ביותר על לב העם למרות המערערים הרבים שקמו עליה.
ערערו עליה מהצד הדתי כבר קדמונים, שהרי קדושתה – בלשון ההלכה של טימוא הידיים – היא עניין של מחלוקת חז"ל. יתר על כן: עוד אמוראים (מגילה ז, א) שמים בפי אסתר עצמה וויכוח עם חכמי הדור בתובעה ש"יכתבוה לדורות", משמע שעוד האמוראים מפוקפקים היו בכך, או שלפחות הושמעו קולות נגד המגילה והוצרכו להצדיק את כתיבתה לדורות. גם אי הזכרת שם אלוקים היתה לבעיה במגילה זו שלא כבשיר השירים, ששם – מכל מקום ע"פ הפשט – אין ענייני אומה, וכאן בגורל היהודים מדובר ויש צום ותפילה. ואם מדרשים מאוחרים שמים בפי אסתר תפילות והתנצלויות, הרי שהיה כאן ספק גם מסביב לעניין החיצוני הזה של אי הזכרת השם, תמיהה לגבי כל אותו עניין של נישואין משונים אלה של בת ישראל למלך נכרי. והוצרכו חכמים להבטיח עצמם ואחרים שלא נטמאה חלילה בפת שאינה כשרה וביין נסך בכל המשתאות הללו.
0
0
0
