יעקב גרנק נולד בשנת תרפ״ג (1923) בלודז. בליל תשעה באב נתבשר אביו כי נולד לו בנו בכורו. והוא יושב אותה שעה בבית הכנסת ואומר קינות על החורבן. לפי אגדת ישראל משיח נולד בתשעה באב. אמנם משיח טרם בא לישראל, אך מרפדי־דרך־בגופם באו גם באו, ויעקב היה ללא ספק אחד מסוללי הדרך למשיח ישראל.
אביו סוחר אמיד היה בלודז. הבן יכול היה לגדול בבית אבא בלי ״בלבול מוח״ של אידיאלים ותנועות, אבל מנעוריו היה בו ביעקב דם רותח ודוחף. ובאותן שנים היתה רק תנועת נוער אחת בפולין, מהפכנית־לאומית, תנועת בית״ר. בשנות השלושים בפולניה גדלה בית״ר במהירות עצומה. רבבות בני הנועד מהעיר ומהעירה, מכל מעמד כלכלי, ומכל דרגת השכלה נהרו למסגרת שחרתה על דגלה את דבר ״ ש ק ט הוא רפש״ של ראש בית״ר. רבים רבים כבר הרגישו את האדמה רועדת מתחתם, אך לא כולם היו מוכנים להוציא מסקנות מהרגשתם זו. ההצטרפות לבית״ר פירושה הוא: להוציא מסקנות. כמובן שרובו של נוער בית״ר היה משכבות הדלות היהודית. בני האמידים עוד היו באשליות מה, עוד נדמה היה להם שיש מה לאבד. יעקב היה מבין המעטים שניתק עצמו מחיי הנוחיות המשלה והמפתה. שתי תכונות נפש אלו ניכרו בו מתחלתו: לא לפחד מפני אש האויב מפנים ולא להכבל על ידי כוחות שמרניים ואיגואיסטיים מאחור.