בכוחה של ארץ ישראל לאחד את המחנות

מתוך חברים מקשיבים לקולך / לצבי שילוח בהגיעו לגבורות (שמונה מאמרים לכבודו של שילוח ושני מאמרי תשובה שלו בעריכת צבי סלונים ואמונה אלון)

"…באחת הסיסמאות של המרכסיזם, ״לפרולטריון אין מולדת״, יש מעט לגלוג למונח מולדת. זהו, על כל פנים, ביטוי לתאור מצב, ואולי גם לביטול הלאומיות. מבחינה זו מן הראוי להתבונן במה שמתרחש היום בבריה״מ. מדוע היתה נהירה גדולה כזו של הנוער היהודי, העם היהודי, האינטליגנציה היהודית לסוציאליזם ולקומוניזם, ממש על ״קידוש השם"? כי להיות קומוניסט בפולין זה לא כמו להיות פליציה לנגר במדינת ישראל. זה היה קידוש השם בתאוריה, ובמעשה ובעינויים. היהודי חסר המולדת הרגיש מצוין עם סיסמתו זו של מרכס ״ לפרולטריון אין מולדת״, כי הרי הגרמנים והפולנים לא רצו אותו, והוא הרי צריך להמצא באיזה מקום. ופתאום אומרים לו יש אידיאה שלפיה אין צורך במולדת.

מכאן אפשר להבין את אשר מתרחש היום בבריה״מ. היתה ״המולדת הסובייטית״, ופתאום אין סובייטים – יש אוקראינים, יש רוסים, יש קירגיזים, והיהודי נשאר באוויר; הוא לא רוסי ולא אוקראיני, לא רוצים אותו והוא נשאר בחלל ריק. ואם בקרב העלייה מרוסיה יש אמנם נטייה ימינה, זוהי אחת הסיבות. היהודי העולה נוכח פתאום שיש לו בית, יש לו מולדת, הוא שייך! האם הוא ירצה פה בשמאל? באוניברסליזם בלי מולדת?

השאלה מה הן הסיבות לשמאלנות אצלנו היא עניין גם לפסיכולוגים, אם לא לפסיכיאטרים. אבל אין להתכחש לכך שיש גם סיבות היסטוריות לתופעה. הנטייה למה שנקרא ״צדק״ ו״שוויון" טבוע בנו מראשיתנו ומלידתנו. על כן, אם שואלים מה זה יהדות ־ ודאי שהיהדות היא סוציאליסטית, שהרי אם סוציאליזם אינו אלא דרישת הצדק ־ מי כנביאים שנתנו את האידיאולוגיה של הצדק…"

000