הגיליון מקוקש ליוסף במצרים – הוא צפנת פענח. קוראי הגיליון עדיין אינם מודעים לזהות ביניהם. החשש מפני ריגול עברי במצריים הוא הד לחששם של המצרים מההיקסוסים , כשהם משייכים את העברים אל השבטים הפולשים הללו.
אגרת יעקב אל צפנת פענח (הוא יוסף בנו) לקוחה כמעט מילה במילה מ"ספר הישר" וכתובה בסגנון הדיפלומטי המקובל .
במצרים מדיניותו הכלכלית חברתית של צפנת פענח היא אב טיפוס לדורות להלאמה המשאבים הלאומיים, המוכרת לקוראי הגיליון ( שנות החמישים של המאה העשרים) מהמדינות הסוציאליסטיות-קומוניסטיות.