מאז ירדה ההיסטוריוסופיה לעולם רבו הנסיונות לתפוס את התהליכים ההיסטוריים תפיסה מושגית כשרשרת הגיונית, רבו השיטות שהעלו חוקיות כדי להשחיל עליה את חוליות המאורעות המוחשיים ואין לך שיטה שלא נאלצה לאנוס עובדות כדי להתאימם לשיטה ולחוק, אם על דרך מיטת סדום אם על דרך העלמה של עובדות ומאורעות שאינם עולים יפה עם השיטה. וכבר התעוררו חוקרים על כך שהתנ״ך הוא אב להיסטוריוסופיה וביחוד ספרי הנביאים — ראשונים ואחרונים – אשר החוקיות שבמהלך ההיסטוריה הישראלית אבן-פינה היא להם ועמוד חתוך. אולם — במידה שידוע לי לא נתעוררו עדיין על הדיאלקטיקה המופלאה החבויה בפרשת אבות האומה. על פי העקרון ״סוף מעשה במחשבה תחילה״ הוסברו תמיהות רבות במאורעות חייהם.
על פי העקרון "מעשה אבות סימן לבנים" הוסברו ומוסברים גם כאן דברים רבים במאורעות חיינו ההיסטוריים, אולם טרם עמדו על החוט המשולש: אברהם—יצחק— יעקב, בהילוכו הדיאלקטי־פילוסופי, בהשלמת השקפת עולם המחייבת הלכה למעשה.
אחד החלומות המופלאים ביותר אשר חלם אי־פעם אדם עלי אדמות הוא חלומו של יעקב אבינו בצאתו מבית אביו — בברחו מבית אביו — ללכת חרנה. ומכיון ששבענו כבר דרכי פסיכואנאליזה לפתרון חלומות, נלך בדרך חדשה, אשר רבים הסימנים שאנו עומדים בפתח תקופתה לא רק בפתרון חלומות לילה, כי אם גם בפתרון בעיות חיים: דרך ה פ ס י כ ו ס י נ ת י ז ה.
חלומו של יעקב, חלום הסולם, הוא סינתיזה של חיי אברהם וחיי יצחק העומדים מבחינה מסויימת, כפי שהוכח לעיל, ביחס ניגודי המפורש בתורה באורח חייהם גם אם אינו מפורש במלים. אברהם הולך בצו שמים. יצחק עקוד אל האדמה לא רק בגופו׳ כי אם גם בליבו. כמוכח מאהבתו לעשיו. ודאי שאברהם הולך ארצה בצו שמים. ודאי שיצחק העקוד מקבל עול שמים. אך רק ביעקב מתמזגים שני יסודות אלה. בסמל ובמציאות, בחלום ובהקיץ.
0
0
0
