אתה שומע יהודי מזבונשין, ממעמעל, יהודי מאונגריה, מפרגה, יהודי מעירה זו או אהדת, אתם שומעים מיליונים עומדים על פני תהום, מיליונים פושטים זרועות לעזרה, מיליונים מחכים לקרקע מתהת לרגליהם, מיליונים כואבים את כאב ציון וירושלים שלכם, שלכם. אתם שומעים, אגב, על מה בוכה "משורר" בציון המדומדמת, אחד מ "בחיריך" שאת לחמך הוא אוכל: תן לו עם אשה לטייל. והוא ודאי מאד מאד "כועס" על ערבי זה, המפריע לו בטיולי ערב רומנטיים אלה, ואת הכל, ואת הכל הוא ימכור לך, העיקר:
תן־ לנו לחלום, דמדום תרג כחלחל
דמדום תרג כחלחל
אפלולית ירדה על ראש אנקור
וילד ובהמה ופרי שגמל
ואין עוד פחד מפני כל צרור
מפני כל צרור
שבידי נכרי קרב…
פורסם ב 'המשקיף' ה' סיוון תרצ"ט
23/5/1939