כעם ״נורמלי״ (פחות או יותר) וחשוב מזה כרגע כמדינה נורמלית (???) מתרחשים אצלנו משברים נורמליים. עדיין לא הגענו ב״ה (האם אין אותו ב״ה פוגע ב״אובייקטיביות״ הנדרשת של העיון?) למשבר דמוקרטיה נוסח איטליה, על חילופי ממשלות תכופים כל־כך, ולא כל השרים מושחתים כבאיטליה. יש אבטלה, אך היכן, אפילו במערב המשגשג כלכלית, אין אבטלה? ישנה התדרדרות חברתית, סמים, פורנו, תקשורת שתלטנית וכו וכו. יש קו משותף ואפילו על דרך ההשפעות ההדדיות לפגעים רבים, אם כי ארץ ארץ וגווניה, מדינה מדינה ומושחתיה. ואף על פי כן ישנם משברים בישראל, שכמותם איננו מוצאים בגויים. כי אין בגויים דומה לגורלנו, ולסיטואציות המיוחדות המתהוות מייחודנו לטוב ולמוטב.
כשם שכל השנאות ששנאונו הגויים בתקופות ומקומות רחוקים זה מזה ובכל מיני אמתלות וצורות, אף סותרות זו לזו (על קפיטליזם ועל קומוניזם, על הולדת ישו ועל צליבתו, על התבדלות ועל התבוללות) מתמקדות ב״מיתוס״ אברהם בכבשן האש של נמרוד, על ״חטא״ ניתוץ האלילים (בלשון היטלר: היהודים שתלו את המוסר ואת המצפון בעולם נגד העולם הבנוי על אילי הטבע, ולא הרוח). ככה כל המשברים הפנימיים בתולדותנו מתמקדים במחלוקת שמואל עם העם הרוצה מלך (משמע מדינה) ״ככל הגויים״.
0
0
0
