בגיל 78 אינו פורש לגימלאות. הוא הר־געש פעיל, כלומר, יורק לבה ויורה אבנים לכל עבר. גם אין סימנים חיצווניים לכך שהר־הגעש, ד״ר ישראל אלדד (שייב) עומד לכבות. מי שהיה שותף לפיקוד על מחתרת לח״י, חדור תחושה של סיפוק, אף אושר, בחייו האישים, אך הוא גם אדם מאוכזב מאוד משני ידידים, ראשי מחתרות אצ׳׳ל ולח״י, שנעשו ראשי־ממשלה: מנחם בגין ויצחק שמיר.
ד״ר אלדד אינו קופא על השמרים, מבחינה אינטלקטואלית־רעיונית. בשיחה ממושכת עימו, בביתו בירושלים, אפשר לאבחן כי ד״ר אלדד נע עוד יותר ימינה – בתקופה שבה מודיע ראש הממשלה יצחק שמיר, שהוא יו״ר תנועתי הליכוד, שואף להפוך את מפלגתו למפלגת מרכז.
ד״ר אלדד כמעט שנהיה ח״כ בכנסת הנוכחית – לאו דווקא מטעם תנועת התחיה, אלא מטעמה של רשימת מולדת של האלוף(מיל.) רחבעם זאבי, ״גנדי״, התנועה המצדדת במוצהר ב״טרנספר״ כפתרון לסיכסוך הישראלי־ערבי. ד״ר אלדד מגלה, כי זמן קצר לפני הבחירות לכנסת ה־12, עלה אליו, לירושלים, ״גנדי״ והפציר בו לעמוד בראש רשימת מולדת לכנסת. ד״ר אלדד חכך בדעתו ימים אחדים, נועץ בידידים – ולא נעתר להצעה. אולי לא אמד נכונה את סיכוייה של רשימת מולדת אמת בייצוג בכנסת. והנה, בא הבג״ץ ואישר את פסילתה של רשימת כהנא ומולדת זכתה כידוע בשני ח״כים.
השני ברשימת המפלגה – אחרי ״גנדי״ – פרופ׳ יאיר שפרינצק, פתח את הכנסת ה־12. אילו נעתר ד״ר אלדד להצעתו של זאבי – היה הוא עצמו פותח את הכנסת החדשה.