'וכי ישאלך איש ברחוב הנבוך: "ובכן מה לעשות?" וענית ואמרת על רגל אחת: "להקים ממשלת חירום לאומית, לפתוח במלחמת שחרור ארץ ישראל, להכריז על נייטראליות מדינית בסכסוך המעצמות"
אז ינעץ בך האיש עיניים תמוהות, או עיניים מפוחדות או עיניים לגלגניות. לבעל העיניים הלגלגניות המטילות את אורן על השפתיים המגכחות אל תוסיף דבר. אל תתווכח עימו, את תוכיח לו ואל תוכיח אותו. הוא לגלג על הרצל הלא מציאותי הרוצה לתת מדינה ליהודים. הוא לגלג על ז'בוטינסקי ההרפתקן הרוצה לחנך יהודים ל'ביקסלעך', לצבא יהודים, ואין צורך לומר שהוא ילגלג עליך באמרך: מלכות ישראל בין היאור והפרת. על כן הנח ידך ממנו. עתיד אתה לפגוש אותו בבוא היום הגדול והוא נדחק בין הראשונים ומתלעלע מרוב נחת ואומר 'אנחנו'.
מתוך: הסולם, כסליו תשט"ז, 1955
0
0
0
