הדיון שלנו צריך להיות, לדעתי התשובה ל״סדר העדיפויות החדש״ אשר הממשלה החדשה קובעת אותו. אני לא אברח מן הדיון ומן הדברים ה¬קונקרטיים שהם הציעו כסדר עדיפויות, גם אם אפתח כדרכי בפסוק מהתנ״ך, או אפילו בראשית המקרא. בפסוק הראשון של התורה, בו כרוכה כל הפרובלמטיקה של החיים, של האנושות ושלנו: ״בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ״.
כבר בפסוק הזה, ״בראשית ברא אלהים״ – זו תמצית הפילוסופיה המקראית המונותיאיסטית! ״את השמים ואת הארץ״ – יש כבר שניים. ובכל מקום שיש שניים, יש הימשכות זה לזה ויש ביניהם מאבק, בין השמים ובין הארץ, וכל בעיית העדיפות שאנחנו דנים בה היום, בעיית בית פה, בית שם, כבר כרוכה בבעיה זו שחז״ל התחבטו בה, בשאלם מה נברא תחילה, השמים או הארץ. בית הלל ובית שמאי, וזה לא מקרה שבית הלל אומרים הארץ נבראה תחילה ובית שמאי אומרים השמים נבראו תחילה. ובכן, זה מאבק בין האידיאה ובין החומר, בין שני בתים אלה, מה עדיף על מה: ייקוב הדין את ההר, או יעקוף הדין את ההר?